חדשות המשרד
תאונת דרכים פיצוי ,10,000,000 מיליון שח
תביעת נזיקין כנגד המדינה 2,500,000 שח
תביעת ביטוח אובדן כושר עבודה 1,250,000 שח
תאונת אופנוע שבר ביד 730,000 שח
תאונת דרכים טראומה נפשית ללא פגיעה גופנית 740,000 שח
תביעת אובדן כושר עבודה 900,000 שח
תאונת עבודה פריצת דיסק 660,000 שח
תביעה נגד ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע שווי קצבאות כ 800,000 שח

חוק זכויות החולה

רשלנות רפואית עורכי דין מומלצים

חוק זכויות החולה מלווה והקשר בין אלו לבין פוליסת מחלות קשות שמציעות חברות הביטוח, ומה המשמעות של חוק סודיות רפואית.

עורך דין אלדד אוחיון, עורך דין נזיקין מומחה לזכויות מטופלים: “חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 – מטרתו (הכתובה בסעיף 1 לחוק) היא לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו”.

חוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה – מהי המשמעות עבורך

החוק בא להסדיר את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי למטופלים והוא מהווה את הבסיס החוקי לזכויותיהם של המטופלים. הוראות החוק חלות על כל אדם (ולא, למשל, רק על תושבי או אזרחי ישראל), המבקש או המקבל טיפול רפואי, ושמות דגש מיוחד על כבוד האדם שלו, ועל פרטיותו.

עיקרי זכויות המטופל על פי החוק

הזכות לטיפול רפואי – כל אדם הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו (בכפוף להסדרים הקיימים במערכת הבריאות בישראל, כגון אלה הקבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי). זו היא הזכות העומדת בבסיסו של החוק.

הזכות לזיהוי המטפל והזכות לקבלת פרטי המטפל – קבלת מידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם המטפל במטופל. אלו הן זכויות אשר נועדו, בין היתר, להבטיח כי הטיפול יתבצע בצורה הטובה ביותר האפשרית, מאחר וזהותו של המטפל ידועה וניתן להתלונן עליו.

הזכות לקבל טיפול ללא הפליה, מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית, גיל (בסייגים), או מסיבה אחרת בדומה, הזכות לקבל טיפול רפואי דחוף במצב חירום ללא התניה והזכות לקבל טיפול רפואי נאות (מקצועית, וגם מבחינת יחסי האנוש). כל אלו גם הן נקבעו בפסיקה כזכויות בסיסיות.

הזכות להשיג, ביוזמת המטופל, דעה נוספת לענין הטיפול בו ולקבל לשם כך סיוע בכל הדרוש למימוש הזכות. בנוסף, הזכות לקבל מידע על האבחנה והטיפול ולתת הסכמה מדעת לטיפול רפואי וכמו כן הזכות למנות בא כוח שיהיה מוסמך להסכים במקום המטופל לטיפול רפואי.

הזכות להיבדק בחדר מיון על ידי רופא, ובכלל זאת הזכות להתלונן ולקבל ממצאים ומסקנות של בדיקת התלונה. בנוסף, הזכות להמשך טיפול נאות וסיוע מהמוסד הרפואי והמטפל כדי להבטיח זאת וכמו כן הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית והעתק של התיק הרפואי (עשוי להיות כרוך בתשלום).

בנוסף, מסדיר החוק את זכותו של חולה המאושפז בבית חולים לקבל מבקרים בזמנים שנקבעו לכך.

ולבסוף, החוק קובע את זכות המטופל לכבוד ולפרטיות ואת זכותו לסודיות רפואית.

חוק סודיות רפואית

משמעויות הנובעות מהחוק

החוק טומן בחובו מספר זכויות למטופל במערכת הבריאות בישראל ולמעשה חל על כל חולה או אדם שניגש לקבל טיפול רפואי ועל כל מטפל רפואי (וגם מטפלים אחרים כגון אחות, פסיכולוג ועוד). גם ההגדרה של טיפול רפואי בחוק היא רחבה מאוד, וכוללת בין היתר פעולות אבחון כמו צילומים ובדיקות דם ואבחונים פסיכולוגיים.

סעיפי החוק השונים מסדירים עניינים שונים בנוגע לזכויות מטופל, למשל:

סעיף 3 לחוק קובע כי במצב חירום רפואי זכאי כל אדם לקבל טיפול רפואי ללא התניה, גם אם אינו מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי או בכלל, וגם אם אינו אזרח או תושב מדינת ישראל. יש כאן חפיפה, למעשה, למקרי תביעת תאונות עבודה, שכן קבלת הטיפול אינה מותנית.

סעיף 4 לחוק אוסר על הפלית אדם על כל בסיס שהוא בהענקת הטיפול הרפואי (למעשה, הפרה של הוראה זו מהווה לפי סעיף 28 לחוק עבירה פלילית).

סעיף 5 לחוק קובע כי כל מטופל זכאי לקבלת טיפול רפואי נאות לא רק בהיבט של האיכות המקצועית אלא גם בהיבט של יחסי האנוש.

סעיף 12 לחוק קובע כי מטופל שפונה לחדר מיון זכאי לבדיקה על ידי רופא וקבלת טיפול רפואי דחוף.

סעיף 13 לחוק קובע את החובה לקבל הסכמה של מטופל לטיפול הרפואי. במקרים מסוימים יש לקבל את הסכמת המטופל לטיפול בכתב ומפרט את המקרים. חשוב לציין שאין מדובר בחובה טכנית אלא בדרישה מהותית אשר הפרתה תקנה על פי רוב זכות לפיצויים כספיים בעילות שונות כגון רשלנות רפואית.

פוליסת מחלות קשות וכיצד ניתן לממש אותה

פוליסת מחלות קשות
פוליסת מחלות קשות

ביטוח מחלות קשות הנרכש במסגרת ביטוח בריאות פרטי, מעניק למבוטח סכום כסף קבוע מראש עם גילויה של מחלה קשה, שאינו תלוי בגובה ההוצאות שייגרמו למבוטח כתוצאה מהמחלה. מבוטח יכול לרכוש כיסויים נפרדים עבור מחלות קשות שונות ויכול לבחור את סכום הפיצוי שברצונו לקבל.

דמי הביטוח שעליו לשלם לחברת הביטוח ייקבעו בהתאם לסכום הפיצוי שיבחר המבוטח. קופות החולים אינן רשאיות להציע פיצוי עם גילוי של מחלה קשה, ולכן אין חשש לכפל ביטוח ברכישת ביטוח מחלות קשות.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, אין חפיפה בין תביעות המוגשות לפוליסת מחלות קשות לבין תביעות נזקי גוף.

מדובר בתשלום סכום שקבוע מראש בפוליסה, ושיכול לסייע לאותו אדם מבחינה כלכלית לפחות בתקופה הראשונה של המחלה. גובה הסכום אינו תלוי בגובה ההוצאות שנגרמו למבוטח עקב המחלה, וגם אינו מתחשב בסכומים שאותו מבוטח זכאי להם ממקורות אחרים עקב המחלה.

מה אומר חוק סודיות רפואית

סעיף 10 לחוק זכויות החולה קובע כי “מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי, ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי”. וכי על מנהל המוסד הרפואי הוטלה חובה לקבוע נהלים לקיום חובות בסיסיות אלו.

יתרה על כן, נקבע בחוק גם כי כל מטפל מחוייב לשמירה על הסודיות הרפואית של מטופליו, במקרים שנדרשת בהם הפרה של הסודיות הרפואית, יש לבקש את הסכמתו של המטופל לפני מסירת המידע.

חוק זכויות החולה מלווה זכויות ומידע נוסף

זכותו של מטופל לנוכחות אדם נוסף בעת ביצוע בדיקה גופנית. האדם הנוסף יכול להיות קרוב משפחה, איש צוות רפואי או אדם אחר לפי בחירתו של המטופל. החל משנת 2014 הורחבה הזכאות לליווי, וכיום מטופל זכאי גם לנוכחות של מלווה בטיפול רפואי, בהתאם לבחירתו.

חוק זכויות החולה מלווה
חוק זכויות החולה מלווה

יש לציין כי הזכאות לנוכחות של איש צוות רפואי מותנית בזמינותו של איש הצוות בזמן הבדיקה.

מטופל המאושפז במוסד רפואי רשאי לקבל מבקרים בזמנים ועל-פי הסדרים שקבע מנהל המוסד הרפואי. עם זאת, לבני המשפחה המבקרים את המאושפז אין זכות להיות נוכחים בעת ביקור רופאים במחלקה.

לכן, נקבע בחוק זכויות החולה מלווה – “מטופל זכאי לבקש כי בעת בדיקה יהיה נוכח קרוב משפחה, איש צוות רפואי או אדם אחר”. מטופל זכאי לכך שאדם המלווה אותו יהיה נוכח בעת קבלת טיפול רפואי, בתנאי שהמלווה לא יתערב במתן הטיפול הרפואי

עם זאת, לצוות המטפל מותר למנוע מהמלווה להיות נוכח בטיפול הרפואי, אם הנוכחות עשויה לפגוע בטיפול או בפרטיות של המטופל או של מטופלים אחרים וכמו כן למטופל המקבל טיפול רפואי במסגרת שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל אין זכות למלווה בטיפול רפואי.

המקרים המיוחדים בחוק

בחוק לא מוסדרת הזכות של בן משפחה להיות נוכח בעת ביקור רופאים במחלקה, ואין חובה לבית החולים לאשר נוכחות של בני המשפחה. וכן במקרה שבן משפחה מעוניין בקבלת הסבר על מצב החולה, יש לרוב נוהל בבית החולים לקביעת שיחה עם רופא בכיר /מנהל המחלקה בשעות הקבלה שהוגדרו.

בבדיקה גופנית כללית של קטינים חייב להיות נוכח אפוטרופוס של הנבדק או איש צוות רפואי, בנוסף לבודק, כאשר ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם עד גיל 18.

אם מדובר בקטין עד גיל 14:

רצוי שלא לבצע בדיקה או טיפול רפואי בקטין עד גיל 14 ללא נוכחות של הורהו או מבוגר מלווה אחר מטעמו במרפאה. בכל מקרה, למעט במצב חירום רפואי (לפי הגדרתו בחוק), לא תבוצע בקטין מתחת לגיל 14 בדיקה בדיקה פולשנית, ללא נוכחות הורה או מלווה בוגר מטעמו של ההורה.

במצב חירום, בהעדר מלווה, ניתן לבצע בדיקה בנוכחות איש צוות רפואי נוסף, רצוי שיהיה בן מינו של הקטין. ובכל מקרה צריך להתחשב, ככל האפשר, ברצון של הקטין לגבי מי יהיה נוכח בבדיקה.

כאשר מדובר בקטין מעל גיל 14:

  • מטפל רשאי לבצע בדיקה או טיפול רפואי שגרתי בקטין שמלאו לו 14 שנה, גם ללא הסכמה מפורשת של הורה או נוכחות מלווה מטעם ההורה.
  • הטיפול בקטין ללא הסכמה או נוכחות מטעם ההורה מותנה בכך שהקטין נתן הסכמה מדעת לבדיקה או לטיפול.
  • אם מדובר בבדיקה או בטיפול לא שגרתיים או כשיש חשד לבעיה רפואית מסובכת יותר, צריך לזמן את ההורים או להתקשר אליהם בטלפון, להסביר להם את הפרטים ולקבל מהם הסכמה לבדיקה.

לשאלות בנושאים נוספים עיקבו אחר עו”ד אלדד אוחיון בפייסבוק

מומחה חוק זכויות החולה

עורך דין אלדד אוחיון

המשרד מנוהל בידי עו”ד אלדד שהחל את דרכו בפרקליטות המדינה (במחוז הצפוני), והינו בעל ידע עשיר וניסיון רב בתחום נזקי הגוף עם התמחות פרטנית בביטוח, ביטוח לאומי ודיני נזיקין.
במשרד טופלו ומטופלים מאות מקרים העוסקים בפגיעות גוף כתוצאה של רשלנות רפואיות, תאונת עבודה, תאונת דרכים ותחלואה במסגרת העבודה או מחוצה לה. נפגעים אלה זכאים לממש את זכותם לפיצוי ולתגמול מן הגופים השונים, כפי שצוין לעיל.

עורך דין
ייעוץ ראשון חינם

מאמרים

עקוב אחרינו

Call Now Button
פתח צ'ט
1
אני כאן לענות על שאלות..
שלום וברכה,
איך אוכל לעזור?