נפילה בעבודה מוכרת כתאונת עבודה, אך גם עוד מספר רב של מקרים בהם רשלנות מעביד תגרור פיצוי בגין תאונות עבודה. ומתי צריך לחזור חזרה לעבודה לאחר תאונת עבודה. בשורות הבאות ננסה לענות על השאלות הנפוצות בנושא.
עורך דין אלדד אוחיון, עורך דין נזיקין המתמחה בתאונות עבודה – “תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה”.
המדריך המלא לגבי תאונות עבודה
מקום העבודה שלנו הוא בדרך כלל המקום האחרון בו אנחנו חושבים שנפגע.
אבל המציאות המצערת היא כי תאונות עבודה הן עובדה קיימת. משלח היד שלנו לא תמיד מיטיב עם גופנו, בריאותנו ועתידנו. בין אם זה פטיש שמונח במקום הלא נכון, שאיפת חומר שגורם לנזק רפואי, או אפילו בעיות גב כתוצאה מישיבה ממושכת – מי שנפגע במהלך עבודתו, יודע מה המחיר הכבד שהוא נאלץ לשלם.
משרדנו מסייע ללקוחות רבים בנושאי תאונות בעבודה הזקוקים לשירותי עורך דין לנפגעי עבודה.
חוק הביטוח הלאומי בישראל מגדיר נפגעי עבודה כמי שהם מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה שנפגעו במהלך עבודתם וכתוצאה מכך אינם כשירים לעבוד ומאבדים את שכרם או את מקור הכנסתם.
נפגעי עבודה בתקופה שלאחר הפגיעה – במהלך התקופה שבה הם חווים אובדן כושר עבודה ועד 90 ימים מיום הפגיעה, זכאים הנפגעים לתשלום דמי פגיעה ולטיפול רפואי חינם, שיסייעו להם לעבור את הימים שלאחר הפגיעה.
נשאלת השאלה מי נחשב כמבוטח בביטוח נפגעי עבודה:
- עובד שכיר (כולל עובד זר המועסק בישראל).
- עובד עצמאי, בתנאי שהוא רשום במוסד לביטוח לאומי.
- אסיר או עציר העובד בעבודה (שירות) שאינה מוכרת כשירות רגיל של בית סוהר או של מקום מעצר.
- חוסה במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), העובד בעבודה (שירות) שאינה מוכרת כשירות רגיל של מעון או מעון נעול.
- מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת.
- מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי.
- מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה (בשעת הבחינה בלבד).
- מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
ביטוח תאונות עבודה חל על כלל העובדים בישראל, כולל עובדים זרים. עובדים שנפגעו במהלך עבודתם זכאים לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה והוצאות הטיפול הרפואי.
למעשה, ישנם שלושה מקרים שונים של פגיעות בעבודה, תאונת עבודה היא רק אחד מהם.
תאונת עבודה – זו היא בעצם תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה, ומשפיעה על יכולת ההשתכרות של העובד באופן מיידי – למשל עובדת יצאה בשעות הבוקר מביתה למקום עבודתה. בדרך, נפלה ושברה את רגלה, וכתוצאה מכך לא היתה מסוגלת לעבוד.
מחלת מקצוע – מחלות המוגדרות בתקנות כמחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה – לדוגמא: אדם אשר כחלק מעבודתו נחשף תדיר לאסבסט, וכתוצאה מכך לקה בסרטן ריאה.
מיקרוטראומה – היא פגיעה שנגרמה כתוצאה מפעולות ממושכות וחזרתיות כחלק מהעבודה – לטבח בבית מלון שבמהלך עבודתו נדרש לקלף ולחתוך כמויות גדולות של ירקות ופירות פעמיים ביום למשך שעתיים ברציפות בכל פעם, נגרם נזק בשורש כף היד.
איך ניתן להוכיח רשלנות מעביד
חוק הביטוח הלאומי מגדיר את המקרים בהם פגיעה בעבודה יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה, בין המקרים:
- עובד שנפגע בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה (כלומר בזמן העבודה ו/או במקום העבודה) ועקב העבודה (או עקב סיכוני מקום העבודה).
- עובד שנפגע כאשר היה בדרכו לעבודה מביתו, או מהמקום שבו ישן, או מהעבודה אל ביתו, או אל מקום לינתו, או ממקום עבודה אחד לשני.
- עובד שנפגע בעת העבודה, אך לא עקב העבודה, כאשר אדם אחר פגע בו בחפץ שנמצא במקום העבודה, או בסמוך אליו, וזאת בתנאי שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
- עובד שכיר, שנפגע בעת שסעד בהפסקה במקום שמסוכם עם המעסיק, בדרכו ממקום עבודתו או בחזרה אליו. זאת בתנאי שהוא אינו שוהה במקום מעל לשלוש שעות.
- עובד שכיר החבר בוועד העובדים במקום עבודתו, שנפגע בעת מילוי תפקיד זה, עקב מילוי התפקיד, בדרך למילוי התפקיד או בחזרה ממנו.
- מקרה נוסף אשר אינו מופיע בחוק והתפתח בפסיקה: עובד שלקה באירוע מוחי או אירוע לבבי, שנגרם כתוצאה ישירה מאירוע חריף, חד-פעמי וחריג בעבודה (או הקשור בעבודה), אשר אירע בסמוך לאירוע המוחי או הלבבי.
עבור כל אחד מהמקרים הללו, ועוד מקרים נוספים המוגדרים בחוק ובפסיקה, אין צורך להוכיח רשלנות מצד המעביד אשר הובילה לתאונה. החוק בישראל, והפסיקה אשר לרוב מרחיבה אותו, נוטים לצד העובד במקרים רבים.
יתרה מכך, בהתאם לעקרונות דיני הנזיקיןת על מנת שלא יווצר מצב של כפל פיצוי יפחית בית המשפט את התגמולים שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מכל פיצוי שיפסק לנפגע בתביעתו אל מול המעביד.
על כן, תביעה מול המעסיק היא כדאית רק במידה והעובד מרגיש כי סכום הפיצוי המגיע לו גבוה מזה שהוא עשוי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
נפילה בעבודה – מי יפצה אותי
נפגע עבודה שנקבעה לו נכות כתוצאה מהפגיעה עשוי להיות זכאי לתשלום קצבת נכות חודשית או מענק נכות על פי דרגות: מי שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בין 9% ל-19% זכאי למענק חד פעמי, מי שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בין 20% ל-100% זכאי לקצבה חודשית.
מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בין 9% ל-100% זכאי לקצבה חודשית בתקופת הנכות. המעסיק הוא שמחויב לדווח על תאונת עבודה למינהל הבטיחות.
במקרים רבים ניתן לקבל, בסיוע עורך דין לתביעות נזקי גוף, אשר יודע לכוון אותנו לרופאים הנכונים ולבקש את הבדיקות הנכונות על מנת להוכיח דרגת נזק, פיצוי משמעותי מהביטוח הלאומי במקרים של נפילה בעבודה.
לעיתים, נקבע בפסיקה כי המעסיק הוא האחראי לתשלום הפיצוי לעובד, במידה וקיימת רשלנות מעביד אשר לא מילא אחר חובותיו. דוגמאות לחובותיו של מעביד כלפי עובדיו:
- מעביד חייב להזהיר כל עובד בדבר הסיכונים הצפויים בסביבת עבודתו של העובד, רחוקים ככל שיהיו וכן ליתן מענה בטיחותי לשם מניעת נזק כלשהו לעובד.
- המעביד חייב לסלק באופן פוזיטיבי כל סיכון הקיים לעובד בסביבת עבודתו.
- מעביד חייב לספק לעובדיו ציוד מגן מתאים ותקין לכל סביבת עבודה במקום העבודה ואף חייב לוודא שעובדיו משתמשים בציוד המגן.
- המעביד חייב להדריך את עובדיו באשר לאופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי העבודה.
חזרה לעבודה לאחר תאונת עבודה – מתי ואיך
לאחר שהעובד החלים מתאונת עבודה וקיבל אישור מרופא תעסוקתי כי הוא כשיר לשוב לעבודתו הקודמת, הוא רשאי כמובן לחזור ולשוב לעבוד תחת אותם התנאים ובהיקף משרה זהה.
עם זאת, במקרה שהעובד מסוגל לשוב לעבודה, בהיקף שעות נמוך יותר או בתנאים אחרים, כאשר מדובר בפגיעה שבעקבותיה נקבעה נכות זמנית או בפגיעה בלתי הפיכה, הוא נדרש לפנות לרופא תעסוקתי ולקבל את הנחיותיו.
רופא תעסוקתי רשאי לקבוע כי העובד יכול להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה אך בתנאים אחרים או בהיקף משרה נמוך יותר. בנסיבות שבהן המעסיק לא יכול לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו עקב מצבו הבריאותי, וכאשר המעסיק לא יכול לבוא לקראת העובד ולשנות את אופי המשרה והתאמתה למצבו החדש, רשאי העובד להתפטר בדין מפוטר ולקבל את מלוא הזכויות כחוק.
