ניתן לקבל “כפל” פיצוי:

כפי שציינו לעיל, כאשר תאונת דרכים מתרחשת בזמן עבודה, התאונה הינה גם “תאונת עבודה” ועל כן, ניתן לתבוע הן את חברת הביטוח והן את המוסד לביטוח לאומי. תביעות אלה הן למראית עין בלבד, מדוע? כיוון שעל אף שהוגשו שתי תביעות, לא ניתן לקבל כפל פיצוי. למה הכוונה? כאשר אדם מגיש תביעה לבית המשפט ועותר לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, לאחר מספר שלבים בהליך, בדרך כלל יציע בית המשפט סכום שלדעתו משקף את הנזק ואת המצב המשפטי בתיק על יסוד חומר הראיות שהובא לפניו. אלא שבשלב זה במקביל להערכת הנזק ינכה בית המשפט את תגמולי הביטוח הלאומי והיתרה תשלום לתובע כך שבסה”כ יקבל את שווי נזקו שנקבע.

לדוגמא, אם בית המשפט הודיע כי לטעמו שווי הפיצוי בתיק הוא 300,000 ₪ וסך התגמולים ששילם המוסד לביטוח לאומי הינו 50,000 ₪, אזי התשלום שתשלם חברת הביטוח יהיה 250,000 ₪.

מצב זה שונה לחלוטין, אם הנפגע מחזיק בפוליסת ביטוח פרטית. בנקודה זו, ראוי לציין כי ב 2008 נכנס לתוקפו חוק פנסיה חובה המחייב את כל המעבידים לרכוש עבור עובדיהם פוליסת ביטוח לפנסיה. פוליסות אלה בחלק גדול של המקרים, מכילות רכב של “אובדן כושר עבודה” ו “נכות מתאונה“. חשוב לציין, כי כל פיצוי שמשולם דרך הפוליסות הנ”ל או כל פוליסה פרטית אחרת, ישולם תמיד בנוסף לתגמולים מחברת הביטוח ומהמוסד לביטוח לאומי ולא יהיה קיזוז כלשהו.

לדוגמא, אדם עבר תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ויש לו פוליסת ביטוח פרטית שמבטחת אותו על סך של 1,000,000 ₪ במקרה של נכות מתאונה בשיעור 100% החישוב לגביו יהיה כך:

אם נקבעה לו, לצורך הדוגמא, נכות צמיתה בשיעור 20% בתביעה מול חברת הביטוח שביטחה את הרכב, ונזקו מוערך ב 500,000 ₪ כאשר המוסד לביטוח לאומי שילם 70,000 ₪ יהיה החישוב בדוגמא לעיל כך:

אדם ללא פוליסה פרטית יקבל ביד בסה”כ: 430,000 ₪ (לא כולל תגמולי ביטוח לאומי)

אדם המחזיק בפוליסה פרטית יקבל ביד: 630,000 ₪ (לא כולל תגמולי ביטוח לאומי)